טיול באלפים הצרפתיים עם הילדים
שוכב במיטה בעליית גג, מעלי נשמעות דפיקות - ציפור מנקרת ברעפי הגג, אוויר טרי וצונן נכנס מחלון בתקרה וציוצי ציפורים נוספות נשמעות ברקע. מבט מאותו חלון החוצה חושף אגם גדול בין הרים. אנחנו בכפר קטן לצד אגם אנסי הציורי, צמוד לאלפים הצרפתיים. בשביל להגיע לאלפים הצרפתיים מומלץ להזמין טיסות לז'נבה או טיסות לליון.
אגם אנסי נמצא במזרח צרפת, כמעט שעה נסיעה מז'נבה וכשעה וחצי שעתיים מהעיר ליון. זהו חבל אוברן רון אלפ הצרפתי (Auvergne Rhône Alpes) בו נמצא מקטע מהרי האלפים והוא גובל במדינות שוויץ וגם איטליה.
האזור גדוש בחובבי ספורט, נראה כי כל תושבי האלפים עסוקים בדיווש אופניים, ריצה, טיפוס סלעים והרים, סתם הליכה לצד הכביש (עם כל המשפחה - מקטנים ועד גדולים), שייט בסירות או מצנחי רחיפה וגלשני אוויר (מעולם לא ראיתי מקבץ גדול וצבעוני כל כך של מצנחי רחיפה). אפשר בהחלט להבין את המקומיים והתיירים, הנופים מרהיבים, עושים חשק לצאת לפעילות וגם התשתיות מגבות את זה, למשל, את אגם אנסי מקיף שביל מסודר לאופניים. ובכלל, הכבישים גדושים רוכבי אופניים בקיץ ואפשר לראות נשים כגברים מדוושות ומדוושים בעליות אדירות ובכבישים גדושי סיבובים עד כי הרכב והנהג מתאמצים כאחד ולא יכולים לעלות על דעתם לעשות את הדרך במאמץ רגלי ללא מנוע.
התיירים באזור, נראה כי ברובם הגדול הם צרפתים שאוהבים לטייל במדינתם הרחבה והמגוונת, בחלק גדול מהמסעדות, התפריטים הוצגו בצרפתית בלבד והאנגלית - איך נאמר זאת, פחות שגורה על הלשונות.
ואגב ספורט, טבע וילדים. רוב האטרקציות באזור הזה קשורות לשני הנושאים הללו ואם ילדכם אינם מתחברים לכך, המממ... "יוסטון, יש לנו בעיה". שלבו את זה עם נסיעות בכבישים המפותלים, והבעיה מחריפה. בשלב מסויים חשבתי שרק הבנות שלנו מתלוננות למראה המשפחות הצרפתיות הצועדות ברגל עם קטנטנים, אולי מחלון הרכב שחוסם את הדיבורים מהחוץ הכל נראה אידאלי מדי, אולי לא. הבנות שלנו נהגו לשאול לפני כל נסיעה "מתי מגיעים" ופעם אחת לפני נסיעה של שעה ורבע, אמרה נויה שתכף תהיה בת עשר: "אבא, צרפת זה לא לילדים"... למותר לציין כי בסיום אותה נסיעה הגענו לאגם ירוק מקסים בין ההרים והבנות שכחו מייד מכל טרוניה.
וידאו שצילמנו בטיול:
בסיפורי טיולים, הקורא מבקש פעמים רבות לקבל לוח זמנים מסודר, אך אומר לכם כבר עכשיו כי לא את כל הפעילויות בטיול עשינו בסדר "הגיוני", היו ימים בהם הרחקנו מאגם אנסי, חזרנו אליו לרחצת צהריים ואז למחרת חזרנו לאותה נקודה ממנה הפסקנו בצהרי היום הקודם. כשהבנות ביקשו לרחוץ באגם באמצע היום עשינו זאת. מראה המים התכולים תמיד עשה לנו טוב.
במרבית הימים, נהגנו לקנח בשעות אחר הצהריים המאוחרות באגם, שוכרים סירת פדלים לשעה (כ- 22-24 אירו לארבע נפשות), מרחיקים מעט מן החוף וקופצים להתרעננות אל המים הקרים.
העיר אנסי
העיר היא מקום קייט טיפוסי, דוגמה לאיך מיקום לצד אגם אמור להראות באופן אופטימלי (טבריה, האם שומעת?): טיילת ירוקה ומטופחת, מרחבי דשא, חופים מסודרים. אפשרות השכרת סירות מסוגים שונים (מנוע, פדלים ואף פדלים עם מגלשה שהילדים אהבו). בית הכלא העתיק בעיר שנבנה לצד תעלות מים הוא אולי האתר המצולם ביותר בצרפת. סמטת המסעדות מלאה בסועדים, יש גם גלידה מצוינת, מופעי רחוב ורחובות צרים וציוריים. מה צריך יותר?
ביום הראשון ירד גשם אז חזרנו עוד פעמיים ל"השלמות טיולי אווירה", נהגנו לחנות בחניון תת קרקעי מול העירייה, יורד במסלול מעגלי כמה קומות מתחת לאדמה. ממנו יוצאים היישר אל תעלת הסירות המפורסמת של אנסי.
חוף Plages de Saint Jorioz
זה החוף הכי מסודר ומרשים שראינו על גדת האגם. כניסה עולה 2.3 אירו לאדם מעל גיל 10. יש כאן חוף חולי מסודר עם מציל, כרי דשא, חלק מוצל עם עצים, גן משחקים לקטנטנים ומזנון להמבורגר ושתייה. כמיטב המסטרת המקומית גם המקום הזה נקי ומטופח ובמים יש מקפצה עם מדרגות לולייניות לאמיצי הלב. וכמובן, מקבלים כבונוס את הנוף היפה של אגם אנסי. באנסי יש קו סירות "אוטובוס" שעובר בין נקודות שונות באגם ומאפשר לעשות טיול סובב אגם ללא רכב.
נקיק Gorges du Fier
אחת האטרקציות היפות והקרובות לאנסי היא קניון du Fier. מחניון הרכבים יורדים במדרגות אל קופות הכרטיסים בכניסה ואז מתחיל מסלול תלוי על צוקים, מעל מים. קירות הנקיק / קניון סוגרים עליכם ואתם מביטים מטה אל המים שזורמים כ- 25 מטרים מתחת למסלול התלוי. בהחלט לא מקום לסובלים מפחד גבהים וגם לא מתאים לעגלות ילדים. המסלול סגור בחורף בגלל הצפת המים ולשם השלמת החוויה הסוריאליסטית יש גם גשרון עם מסילה לרכבת שעוברת מעל ראשי המטיילים כל כמה דקות.
כפר ותעלת Chanaz
שאנאז הוא כפר קטן ששוכן לצד תעלת מים מנהר הרון שנשפכת אל אגם בורג'ה. מדובר בנסיעה של כשעה פלוס מאנסי ובדרך תעברו כמה פיתולים לא מבוטלים ואפילו תראו תהום או שניים לצד הכביש. בכפר יש חניית רכבים קרובה ומייד תקבלו כי מדובר בנקודה פסטורלית במיוחד, עם בתים ציוריים שעומדים לצד תעלה ובה מים ירקרקים יפים. וכמובן שהדבר הראשון שרצינו לעשות היה שייט בתעלה, קחו בחשבון כי אם רוצים להגיע לאגם Lac du Bourget, צריך לשכור סירה לשעה ורבע לפחות (סירה עם מנוע חשמלי). לאחר השייט פסענו בסמטאות הכפר, יש בו מפעל קטן לשוקולד תוצרת יד, מסעדות תיירותיות וגם תנור עתיק "ציבורי" לאפיית לחם עבור אנשי הכפר.
למעוניינים, ניתן לדווש במסלול אופניים בשדות התירס ויער קטן בסביבה.
Le Semnoz – תצפית מעל אנסי
Semnoz הוא הר שנמצא דרומה לעיר. מיד כאשר נכנסים לכביש שיוצא מאנסי ועולה, הדרך נכנסת ליער עבות שזה מרשים ביחס למרחק הקצר מהעיר. הכביש עולה בפיתולים. לאחר זמן נסיעה קצר, אפשר לראות מצד ימין פארק פתוח קטן. יש בו כמה קבוצות של איילים, צבאים וכבשים בחלקות מגודרות. המקומיים עושים כאן פיקניקים ואצלנו הבנות נהנו מהליכה קצרה אל תוך מעבה היער, כמה דקות הליכה בשביל ומגיעים אל תצפית מעל העיר. אגב, ראינו גם קבוצת מטפסים שטיפסו בעזרת חבלים על הצוקים ונראה שהמקום משמש כמרכז לטיפוס.
ממשיכים בכביש שעולה מעלה מעלה עד שמגיעים אל Luge d'été – אתר מגלשות הרים שהילדות הסתערו עליו כמובן. שתי דקות הליכה ממנו ישנה אטרקציית הרים נוספת: מסלול לאופני שטח שלוקח את הרוכב הנועז עם רכבל לנקודה גבוהה וממנה יורדים במסלול תלול מטה שמשחרר כל עצם בגוף. ניתן לשכור קורקינט שטח או כלי "ארבע אופן". בסביבה יש גם מסעדה, לידה גן משחקים לילדים וגם גבעה אליה מטפסים במסלול קצר בכדי להתפעם מנוף ירוק ירוק ולראות מצנחי רחיפה.
אחרי הפעילויות המלהיבות, ממשיכים שוב בנסיעה כלפי מעלה (אל דאגה, אנחנו כבר כמעט בפסגה), עד שהנוף לצד הכביש חושף את אגם אנסי הרחק למטה ואת רכס ההרים צפונה – ביום יפה אפשר לראות עד המון בלאן! שתי דקות נסיעה אחרי התצפית ישנה מסעדה ופסגת ההר ואפשר להמשיך משם מטה בדרך מפותלת אל אגם אנסי או לחזור באותה הדרך בה עלינו.
פארק חבלים ביער - Acro'Aventures Talloires Lake Annecy
"כל ילד צריך חבל" (לטפס עליו) וטיול ילדים ללא פארק חבלים הולם כנראה שלא יהיה שלם. פארק הזה התגלה כאחד המוצלחים בהם ביקרנו. ראשית, הוא ממוקם בתוך יער גבוה מעל האגם ומשמש גם כנקודת מקפצה למצנחי רחיפה שקפצו האחד אחרי השני בקצב מסחרר כאשר ביקרנו במקום. בפארק, ישנם שלושה מסלולי טיפוס / הליכה מאתגרים בהתאם לגיל וגובה הילד. המבקרים נקשרים לכבל פלדה לאורך כל המסלול ועוברים מסלולי עינויים / הנאה (מחק את המיותר) מגוונים מאוד. יש גם אומגות בדרך, קפיצה עם כבל ושלל אטרקציות. בילינו במקום כמה שעות מהנות וקולחות מאוד.
לא רחוק מפארק החבלים, נמצאת התצפית אולי המפורסמת מכולם על אגם אנסי – Col de la Forclaz ממנה ניתן לראות את רוב אגם אנסי בכחול כשהוא מוקף בהרים. זוהי גם נקודת קפיצה למצנחי רחיפה וגלשני אוויר (שנמצאת גבוה יותר מעל הכביש).
מאנסי לשאמוני אפשר לנסוע באוטוסטרדה שזה מהיר וגם הנוף עדיין יפה, אבל אם אתה רוצים להרגיש באמת את כבישי האלפים, סעו בדרכים הצדדיות, עם אינספור סיבובים חדים, תהומות נפערים, יערות ואם היום יפה, אז בהמשך הדרך תתחילו לראות את פסגתו צחורת השלג של המון בלאן מציצה מעל כרי דשא ירוקים.
בדרך עוברים כפרים ועיירות סקי, אנחנו עברנו דרך Thônes שיש בה גם פארק חבלים וחוות סוסים, המקום עצמו יפה ויש בו גם גשר רומאי עתיק.
שאמוני והר המון בלאן - הכי גבוה באלפים
מון בלאן הוא ההר הגבוה בשרשרת הרי האלפים, גובהו 4,808 מטרים ולמרבה שמחת התיירים חובבי הגבהים, ניתן להגיע קרוב מאוד אליו במהירות ויעילות. רכבל משאמוני מביא את התייר לפסגה שכנה, זהו אינו רכבל רגיל אלא אחד שעושה את הנסיקה הגבוהה בעולם לרכבלים: נסיקה של כ- 2800 מטרים בשתי תחנות מגובה 1050 מטרים בשאמוני אל פסגת Aiguille du Midi בגובה 3842 מטרים. למעלה האוויר דליל יותר, זה בסדר לשעתיים או שלוש, אבל תהיו ערניים לבעיות נשימה, סחרחורת או סימנים של מחלת גבהים.
ביום יפה הנוף מרהיב מלמעלה, בצד אחד רואים את עמק שאמוני הרחק למטה ומהצד השני את משטחי הקרח ושלג העד של פסגות המון בלאן. יש כאן המון מטפסי הרים וסלעים שיוצאים אל נתיבי השלג בחוץ ולתייר הרגיל זוהי הצגה מרהיבה של אקסטרים. יש במקום שלל מרפסות תצפית ומעברים שחצובים בסלע למעבר בינן. אפשר לעלות במעלית חצובה בסלע עוד למעלה לצילום בקוביית זכוכית. וכמובן, יש מסעדה וקפיטריה במחירים לא זולים.
למגיעים בחודש אוגוסט וביום עם מזג אוויר יפה, תתכוננו לתורים גדולים ולהמתנה ארוכה הן למטה, בעלייה להר - שם מצטופפים כמו סרדינים בגונדולה הגדולה של הרכבל והן בחזרה מראש ההר. כשתגיעו למעלה, תקבלו כרטיס עם מספר הגונדולה שיורדת מההר ויש מצב שתוכלו לרדת רק לאחר שעתיים ויותר. אם תנסו לרדת מוקדם יותר, תתקלו בסירוב ותצטרכו להמתין בסבלנות עד שמספר הגונדולה שלכם יופיע על מסך התורים.
בעיר שאמוני יש מדרחוב ארוך ובו אינספור מסעדות, כמה קונדיטוריות "פטיסרי" לאוהבי יצירות מתוקות וכמובן חנויות מזכרות, ציוד טיפוס הרים ועוד. ישנה "רכבת" המיועדת לתיירים אשר עושה סיבוב בנקודות התיירותיות של העיר בליווי הסברים בכמה שפות (כולל אנגלית), ניתן לעלות עליה (בתשלום) במדרחוב.
ביקור בקרחון Mer de Glace
משאמוני, ניתן לנסוע ברכבת מיוחדת לביקור בקרחון "ים הקרח". יש להגיע לתחנת הרכבת Train du Montenvers - Mer de Glace – שם תראו את הקרונות האדומים שהחלו לנוע על המסילה משנת 1908. הנסיעה ברכבת האדומה עוברת בנתיב מיוער ולפרקים רואים נוף מרהיב של העמק מתחת, הרכבת מטפסת ומטפסת כמעט אלף מטרים מעלה לתחנה הנמצאת בגובה 1913 מטרים.
משם, יורדים ברכבל לכיוון נתיב הקרחון ואז ישנה ירידה של 420 מדרגות, קחו בחשבון שצריך לעלות אותן אחר כך. אגב, בנימה עצובה, הקרחון נסוג בכל שנה יותר למטה, למשל, אם הייתם מגיעים בשנת 1985, הייתם צריכים לרדת רק מדרגות ספורות. בירידה תראו נקודות ציון שמראות את גובה הקרחון לפי שנים ונראה כי הנסיגה משמעותית. למטה ישנה מערה שנחצבה בתוך הקרח הכחול של הקרחון, עושים בה סיבוב של כ-15 דקות בפנים, בביקור שלנו חצבו בה גם מיטה זוגית מקרח ועוד כמה מוצגים שמוארים בתאורה צבעונית.
בדרך חזרה מהקרחון לשאמוני, שמענו פתאום בום חזק והרכבת נעצרה. מסתבר שירדה מן הפסים בחיבור בין שתי מסילות. ניסו לעשות כמה תיקונים בשטח אבל לבסוף עלה הנהג המזויע והחייכן לקרון והסביר בצרפתית (ביקשנו תרגום מאחד הנוסעים) שאין מה לעשות ושרכבת תחליפית תגיע לחלץ אותנו בעוד 20 דקות. ואכן היא הגיעה וכשירדנו לבסוף לחוף מבטחים, פצחו הנוסעים במחיאות כפיים ושריקות תודה, בעוד קטר חילוץ מיוחד עם מכונאים עשה דרכו מעלה להוציא את הרכבת התקועה.
ליד תחנת הרכבת האדומה (שם נמצא גם מגרש חניה), ממוקם פארק שעשועים מקומי, עם מתקנים כמו מגלשות, טרמפולינה ועוד. גולת הכותרת היא מסלול מגלשות הרים באורך של 1,300 מטר. המסלול מהנה לגלישה, בתוספת בונוס נוף לעמק שאמוני. מחיר כרטיס עומד על 5 אירו לגלישת אדם בודד ו-7.5 לגלישה זוגית (ילד מחייב גלישה עם מבוגר).
צניחה עם מצנח רחיפה מול המון בלאן
בשאמוני הגשמתי חלום קטן ומסחרר: צניחה עם מצנח רחיפה בהרי האלפים. ולא סתם באלפים אלא מול ההר הגבוה מכולם: הרכס המושלג של המון בלאן. קפצנו מגובה 2000 מטרים והחוויה היתה משגעת ומסחררת תרתי משמע. למי שחולם על סיבוב במצנח רחיפה מול הנופים היפים, המחיר אינו בשמיים ומתחיל סביב 110 אירו לצניחה של 15-25 דקות (בתלות בתנאי מזג אוויר).
נקיק Gorges of the Diosaz
מספר קילומטרים באוטוסטרדה שיוצאת משאמוני, מצוי נקיק בתוכו מסלול הליכה בין עצים לצד מים. מסלול ההליכה מתחיל ביער עבות ועולה בצמוד לנחל שחצב דרכו בקניון בין סלעים והרים, שביל ההליכה עולה עם לא מעט מדרגות עץ ובדרך חוצים כמה גשרים מעל הנחל ורואים כמה מפלים. סוף המסלול נמצא על גשר ממנו רואים נקיק צר עליו נפל סלע ענק במאה ה-16. חוזרים באותה השביל להתחלה.
סיבוב מורזין
Morzine היא עיירת תיירות וסקי קלאסית, עם רחובות מלאי בתי עץ, מסעדות ושלל אטרקציות לילדים, כמו סחרחרה (בתשלום), ראינו גם כמה מסעדות שבהן יש מתנפחים ומתקני שעשועים לקטנים. בשני צידי העיירה עולים רכבלים אל ההרים הסמוכים, כמו גם רכבל כסאות שממנו מגיעים למגלשות הרים עם צמד מסלולים: למתחילים ומתקדמים. המקום שורץ אופניים ושלל פעילויות ספורט טבע.
אחד האתרים היפים מסביב למורזין הוא אגם Loc de Montriond אשר מוקף הרים ויערות ומימיו מנצנצים בירוק עז ביום יפה. אפשר להקיף אותו ברגל במסלול של כשעה או לשכור קייקים לחתירה. יש ספסלים במסלול ההקפי וכיף לשבת ולהתפעל מהנוף המקסים. בצד אחד של האגם יש עוד מקווה מים קטן שמופרד מהאגם העיקרי ובו ניתן לשחות, כולל ילדים (נדמה היה כי טמפרטורת המים היתה מעט חמימה יותר מאשר באגם). יש גם שתי מסעדות במקום, אחת בכל צד. בסה"כ, בילינו שם מספר שעות פסטורליות ורגועות.
מהאגם, ממשיכים בכביש שעולה מעלה מעלה בסיבובים חדים, עד שמגיעים לכפר Les Lindarets. זהו כפר לא גדול במיוחד, שכולל בתי עץ קלאסיים ומקבץ מסעדות וחנויות. השוס הגדול הוא חבורת עזים גדולה שמסתובבת חופשי חופשי, בכל מקום (עם ריח עז...), זה הופך את המקום לאטרקציה גדולה לילדים שיכולים גם לקנות שקית עם אוכל שהופך אותם למטרה ע"י העיזים שרוצות מאוד לאכול - כל הזמן. מכאן, אפשר להמשיך בכביש המפותל אל פארק המים המקורה Aquriaz או לרדת אל מורזין.
הכפר Yvoire – פנינת ימי הביניים באגם ז'נבה
לפי הפרסומים, הכפר הזה נכלל בתוך רשימת "עשרת הכפרים היפים בצרפת" ואכן יפה הוא בהחלט. בדרך שלנו משאמוני אל ז'נבה, עשינו עיקוף קל צפונה והגענו אל נקודת החמד הזו לכמה שעות פסטורליות.
מעל לכפר יש כמה מגרשי חניה מסודרים בתשלום, עם שלטים אלקטרוניים המציינים את מספר המקומות הפנוי. הכפר הוא פנינה משומרת מימי הביניים, ציורי מאוד במראהו, אבל גם סופר תיירותי. כשרציתי לצלם כמה מבנים עתיקים ויפים, נאלצתי להמתין דקות ארוכות עד שתיירים לא יופיעו בתוך התמונה. יש כמובן בתי קפה וחנויות מזכרות וזה גם מקום קלאסי לליקוק גלידה צוננת תוך שיטוט בסמטאות (אם כי כל חנויות ודוכני הגלידה שראיתי מכרו תוצרת תעשייתית ולא גלידה תוצרת יד).
הכפר משתפל אל תוך אגם ז'נבה ויש בו מרינה מפוארת עם סירות ויאכטות פרטיות, בינן שטים ברווזים וברבורים. הבנות שלי, כהרגלן השתוקקו לטבול במים וקיבלו את מבוקשן (ראינו עוד כמה דוברי עברית שעשו את אותו הדבר...).
הטיסה של איזיג'ט ממריאה מוקדם בבוקר (שעה 07:05) ולכן הזמנו חדר במלון נובוטל שקרוב יחסית לשדה התעופה ומילאתי את מיכל הדלק בלילה שלפני. אם שכרתם רכב בצד הצרפתי של שדה התעופה, צריך להחזירו לאותו המיקום ואם אתם לא בטוחים היכן זה, אני ממליץ אפילו לנווט לשם בערב שלפני (לתרגול) על מנת שלא תסתבכו לפנות בוקר ותאחרו לטיסה, זה נכון גם אם הזמנתם טיסות לפריז או לכל יעד אחר.
שני האזורים - אנסי ושאמוני משלימים האחד את השני, הראשון חמים ונעים והשני דרמטי יותר, שניהם יפים לעין. הטבע יפה והנופים מקסימים, עם אגמים, יערות והרים, כל אלו מבטיחים שפע של פעילויות ואטרקציות באחד מהאיזורים המיוחדים במזרח צרפת.
קישור: אלבום התמונות המלא - הטיול לאלפים הצרפתיים