האיים האזוריים לא יגידו לכם כלום אלא אם כן אתם הרפתקנים בנשמתכם. גן העדן הגעשי הזה מוכר למעט ישראלים וזו אחת הסיבות שהופכות את האיזור לכה מעניין. הסיבות הנוספות הן היחודיות של המקום – על מעט איים וולקניים באוקיינוס חיים בני אדם, במעט מקומות אפשר לבקר בתוך לוע של הר געש, המחיה הזולה יחסית לשאר מדינות אירופה (האזוריים שייכים לפורטוגל) והתרבות העשירה המקומית שכוללת: פסטיבלים למכביר, מורשת עתיקה של ציד לוויתנים ואומנות מקשקשי ועצמות דגים. טיסות לאיים האזוריים כוללות לרוב קונקשן בפורטוגל או טיסות לברצלונה ומשם טיסה נוספת לאיים האזוריים.
ארכיפלג האיים האזוריים שייך לפורטוגל והוא כולל בתוכו תשעה איים בגדלים שונים שאוכלוסייתם נעה בין עשרות אלפי תושבים על אי (סאו מיגל) לבין כמה מאות (קורבו). האיים ממוקמים בשליש הדרך בין פורטוגל לחופה המזרחי של ארצות הברית, בלב האוקיינוס האטלנטי. לאיים האזוריים מגיעים בטיסה מליסבון או בטיסות ישירות מרחבי אירופה. אחד הדברים הכיפיים באיים היא העובדה שאפשר לטייל בהם כל השנה. עקב קרבתם לקו המשווה האקלים בהם נוח כמעט בכול ימות השנה. אמנם בקיץ תפגשו המון אירופים ואמריקאים שמבלים את חופשתם באיים אבל בשאר השנה תוכלו לבלות יחד עם המקומיים בלי הסחות דעת ובלי המולה שמאפיינת מקומות תיירות שוקקים.
אני אוהב את זה כשמקום מפתיע אותך ואין לך עליו דעות קדומות. ממש כמו לצאת אל בליינד דייט, ממש כמו לראות סרט בלי לקרוא את הביקורות. הסיכוי שתתאכזב והסיכוי שתהפוך למאושר עומדים על 50-50. במקרה הזה הופתענו לטובה, בגדול! ולקראת סוף קיץ 2014 החלטנו לקחת כמה שבועות של חופשה ומכיוון ואנחנו אוהבים ללכת על הקצה החלטנו לנסות את מזלנו באיים האזוריים. הטיסה עם החברה האוקראינית היתה מחורבנת, שכחו את המזוודות שלנו בקייב וכך מצאנו את עצמנו אחרי לילה של שינה-לא-שינה ממתינים בשדה התעופה של ליסבון, בלי מזוודות, לטיסת SATA לפונטה דלגדה שבסאו מיגל, בירת האיים האזוריים.
האי סאו מיגל
אחרי שעה וחצי של טיסה הגענו אל האי סאו מיגל, אספנו את הרכב והתחלנו בנסיעה אל העיירה המנומנמת Povoacao שבדרום האי. למרות שהנסיעה היתה בחושך הבחנו שרוב הדרך אנחנו נוסעים בתוך ירוק-עד כשאת הרקע הירוק משבצים כל הזמן עיגולים בהירים קטנים. הכתמים הללו הם בעצם שיחים קטנים של פרחים בהירים בצבעים לבן, ורוד, סגול שילוו אותנו מעכשיו לאורך כל הטיול.
את הלילות הראשונים העברנו במלון Hotel do Mar על קו המים. מלון 4 כוכבים נחמד ופשוט. לילה בו עלה לנו 98 אירו. מקורם של האיים האזוריים הוא מקור וולקני, הווי אומר, הרי געש שההתפרצויות שלהם העלו אותם אל מעל פני המים. האיים עצמם עשירים בחקלאות בגלל האדמה הגעשית הפורייה בדומה לרמת הגולן. מעבר לכך יש באיים אטרקציות הנוגעות לדבר כמו מעיינות חמים תרמיים עשירים בגופרית, ביקור במנהרות געשיות בהן זרמו בעבר שטפי לבה שפרצו מהרי הגעש, בריכות חוף טבעיות שמתמלאות ומתרוקנות בהתאמה לקצב הגלים, אגמים בתוך לועות הרי געש ועוד ועוד.
מעבר לאטרקציות היחודיות באיים יש את כל מה שנופשים מחפשים, ריזורטים, בתי מלון סבירים לצד יוקרתיים, אתרי קמפינג בהם אפשר להרים אוהל ללילה, פינות ברביקיו מוכנות להפעלה (עם עצים יבשים לצידם), טיפוס וגלישת צוקים, טיולי סוסים, אופניים, שייט בקאנו, קייאק או סירות מנוע, טיולי ג'יפים ויציאה לים כדי לצפות בלוויתנים.
אחד ממדריכי הטיולים שפגשנו בדרך הופתע לשמוע שאנחנו מישראל. הוא סיפר שלמקום מגיעים אנשים מכל העולם ועל כולם יש לו כבר דעה קדומה. האמריקנים מתעניינים כמעט תמיד במספרים: כמה תושבים יש בכל אי, כמה מבקרים מגיעים לאיים בשנה וכמה דברים עולים. הבריטים מתעניינים לרוב בבעלי חיים והיסטוריה. הפורטוגלים אוהבים לאכול ולהתעכב זמן רב יותר במסעדות מכל השאר. ההולנדים רק רוצים אטרקציות ואילו הישראלים, ובכן, עלינו לא היתה לו דעה קדומה…
אתרים מרכזיים בסאו מיגל
Furnas
באחד הבקרים, הלכנו לאחת האטרקציות הגדולות ביותר של סאו מיגל: Furnas. בכפר הזה גרים כאלף איש אך בעונות התיירות האוכלוסייה גדלה פי שלוש. במקום יש מעיינות מלאים מים וולקניים גופרתיים מבעבעים. חלק מהמקומות הוכשרו לרחצה (כמו Poça da Dona Beija) או שסביבם נבנו בתי מלון (כמו Parque Terra Nostra) אך בחלק מהמקומות הטבע שולט. לארוחה הכי מעניינת שאכלנו באיים קוראים Kuzido והיא מוגשת כמעט בכל מסעדה בכפר הזה.
התושבים מכניסים סירים ענקיים מלאים בכרוב, בשר, בטטות ונקניקי דם אל בורות שנחפרו מראש, מכסים אותם היטב באדמה ולאחר שש שעות מוצאים אותם מוכנים לאכילה. האדים שפורצים מבטן האדמה מבשלים את האוכל במשך אותו הזמן וכך נוצר לו מאכל שהוא ספק חמין ספק ירקות מאודים. מה שבטוח הוא שלאחר ארוחה שכזו, הצלחנו רק לגרור רגליים אל המעיין החם הקרוב ולרבוץ שם עד שהנשימה חזרה אלינו.
Gorreana
עם לחות ממוצעת של מעל 70%, כל מה שצומח כאן הוא ירוק. לפעמים ירוק מדי. חוץ מאננס, טבק ובננות, אחד מהצמחים שגדל באי הוא תה. אנחנו ביקרנו במפעל התה Gorreana בו צפינו בתהליך המורכב של הפיכת עלי התה למשקה האהוב בעולם. בכל פינה במקום יש קנקנים של תה ירוק או שחור למזיגה חופשית. מבחר המוצרים שיש בחנות המזכרות במפעל משכנע לרכוש משהו טעים להמשך הדרך.
אגם Fogo
נסיעה בכביש מתפתל בין שיחים ועצים מסתיימת בשיא גובה. ממנו אפשר לראות את האוקיינוס כמעט מכל הכיוונים. כשמשפילים את המבט מטה רואים את אגם Fogo היפה. לאגם שלושה מפרצים ואפשר לרדת אליו במספר מסלולי הליכה. חלקם ייקח לכם כמה שעות ואת חלקם תוכלו לעשות בכמה ימים תוך ביקור באתרים אחרים באיזור.
Sete Cidades
זוהי קהילה כפרית במערב סאו מיגל. הכפר נמצא במרכז מכתש וולקני ענק בקוטר שלושה קילומטרים ועל שמו נקרא המקום. בתוך המכתש יש שני אגמים מרהיבים ביופיים. האחד כחול והשני ירוק וכביש צר חוצה אותם. אגדה עתיקה מספרת, שהאיים האזוריים הם שריד של ממלכה מפוארת, שנקראה ממלכת שבע הערים, אשר ברבות הימים שקעה אל מתחת לים.
באותה ממלכה שלט מלך ולו בת יפהפייה. לדאבונו של המלך, התאהבה בתו ברועה פשוט, במקום בבן אצילים. המלך החליט לעשות מעשה, קרע את בתו היפה מידי הרועה והוביל אותה הישר לזרועותיו של נסיך עשיר ממשפחה טובה. הנסיכה והרועה המסכנים סירבו להתנחם, ודמעות הבכי שלהם על אהבתם שנגדעה יצרו שני אגמים, שחיברו את האוהבים זה לזה לנצח - האחד כחול, מעיניה הכחולות של הנסיכה, והאחד ירוק, מדמעות עיניו הירוקות של הרועה. ולשני האגמים היפים האלה קוראים היום - Sete Cidades.
האי טרסיירה
האי השלישי בגודלו באיים האזוריים נמצא בסה"כ 150 ק"מ צפונית מזרחית לסאו מיגל. טרסיירה אי קטן עם רצועת חוף של קצת יותר מ- 90 ק"מ ואוכלוסייה מקומית שמונה 58,000 תושבים (ועדיין זהו האי השני בכמות התושבים אחרי סאו מיגל). מעבורות קטנות בין האיים מופעלות רק בשיא העונה (מאי עד ספטמבר) אבל טיסות פנימיות זמינות בכל ימות השנה.
שלל הפסטיבלים, האירועים, החגיגות ופעילויות הספורט גורמות לעיתים להרגשה שמדובר במקום גדול בהרבה ממה שהוא באמת. לצד האנשים השמחים, קשה שלא להתלהב מהמשטחים הירוקים (הריכוז הגדול ביותר באיים האזוריים) ומהנוף הוולקני שמציג יצירות מרהיבות של הטבע בכל פינה. בפנים האי, את הבתים הצבעוניים והאנשים השמחים מחליפים הנופים המרהיבים ומשלימים חווית טיול מרתקת.
אתרים מרכזיים בטרסיירה
אנגרה דה ארוסימו
ביקור בער הגדולה בטרסיירה יקח אתכם למסע בין בתים צבעוניים עם היסטוריה מרתקת. אנגרה, שהוכרזה בשלהי המאה הקודמת כאתר מורשת עולמי של Unesco, ידעה ימים קשים כאשר בשנת 1,980 הכתה במקום רעידת אדמה עוצמתית שגרמה נזקים עצומים (על חלק מהמבנים רואים את הנזק עד היום). ועדיין, הסיור בין סמטאות העיר, הכיכרות הגנים והאנדרטאות הוא לא פחות מתענוג אמיתי לכל החושים. בין אתרי החובה שאסור לפספס ניתן למצוא את הקתדרלה, ארמון קפיטאס-ג'נראיס, בניין העירייה, כנסיית סאו גוזלו וארמון טנקור.
Algar do Carvao
אלגאר הוא אתר עם מערות לבה עתיקות בהן מסיירים מתחת לאדמה. נטיפי סיליקה מדהימים מגיחים מתקרת המנהרות ומעניקים למקום מראה עתיק וייחודי (אלו הם נטיפי הסיליקה הגדולים ביותר בעולם). מה שמייחד את אלגאר מול מנהרות לבות אחרות על האי, הוא האפשרות להיכנס ולסייר בתור המנהרה הזאת. מדובר בחוויה שונה ומיוחדת שקשה שלא לתאר אותה כ- וואו אחד גדול. מי שירגיש שהוא לא מיצה את החוויה, יכול להגיע ולבקר גם במנהרה Gruta - שם ניתן למצוא חללים גדולים יותר כמו גם מעיינות חמים. רק קחו בחשבון שתצטרכו להתמודד עם ריח הגופרית החזק שמגיח מכל פינה...
נסיעה לאורך החוף
אחד מהדברים הכי מהנים בטרסיירה הוא לקחת את הרכב ולנהוג בכביש המקיף את האי, בדרך אפשר לעצור בחופים מפרצונים ונקודות תצפית. בצד המזרחי יש הרבה מפרצונים ועיירות קטנות (רביירה קוואטרו, של סאלגה, של מינה ושל פנאל) ועל החוף פראיה דה ויטוריה יש מספר בריכות גאות פתוחות לציבור הרחב שממש כדאי לעצור ולהיכנס אליהן. הצד המערבי גבוה יותר עם צוקים וכבישים שעולים ויורדים בפתאומיות.
תמיד כיף לגלות יעדים חדשים
בסאו מיגל ובטרסיירה יש עוד הרבה מה לראות, נגענו רק במעט. יש חוץ מהם יש עוד שבעה איים מעניינים לא פחות וכדי לחוות את כולם כמו שצריך כדאי להגיע לארכיפלג לפחות ל-3 שבועות. התנועה בין האיים מתבססת על טיסות או מעבורות להם אתרי אינטרנט נוחים עם לוחות זמנים מסודרים. בתוך האיים אפשר לנוע ברכב שכור, אופניים או אפילו ברגל. תוך כדי הליכה תיפגשו במקומיים ואם יהיה לכם מזל הם יזמינו אתכם לארוחת ערב נחמדה בבית אזורי טיפוסי.
האיים האזוריים הם מהיעדים שאחרי ששומעים עליהם קשה להבין איך לא סיפרו לנו עליהם קודם. מדובר ביעד לא רחוק מידי מישראל ועדיין שונה ומיוחד מכל היעדים "הרגילים" באירופה. אנחנו הגענו בלי ציפיות והתאהבנו לחלוטין. אם תגיעו, יש סיכוי לא רע שגם לכם זה יקרה.
הכתבה נכתבה ע"י צוות האתר Azores. אתר מידע על האיים האזוריים.
תמונות נוספות מהטיול