הכל התחיל מאיזה כתבה שקראתי על האיים האזוריים לפני לא הרבה זמן. מאז, היעד נכנס לי לתודעה וקראתי עוד ועוד כתבות וראיתי תמונות. בשלב כלשהו כבר החלטתי שאגיע לשם אבל אז עלתה השאלה לאיזה איים בדיוק, כי הרי יש 9. פה נכנס השלב של קריאה בפורומים והתייעצויות עם אנשים שכבר היו שם, ובסוף הגעתי למסקנה שסן מיגל, שהוא האי הגדול ביותר, הוא היעד הנכון לביקור ראשון באיים האזוריים ובשבוע לא כדאי לשלב עוד אי.
במאי נחתתי בפונטה דלגדה, סן מיגל, האיים האזוריים. זוהי קבוצה של איים באוקיינוס האטלנטי ששייכים לפורטוגל. מסתבר שהם ממוקמים במפגש של שלושה לוחות טקטוניים (האירו-אסייני, האפריקני והצפון אמריקאי), מה שיכול להסביר קצת את כל הפעילות הגעשית באי, כלומר היווצרות האי והנוף שיש היום – רב האגמים נמצאים במבנים של הרי געש שקרסו, יש פעילות תרמית בצורת מעיינות חמים וכו'.
אחד המסלולים היפים באי הוא Vista Do Rei שמאפשר תצפית לאגמים מרהיבים באזור Sete Cidades. נקודת המוצא היא גם תצפית מעולה על האגמים והמסלול הוא בקו ישר כך שיש צורך לחזור בדרך ממנה הגענו. מתחילים ללכת על מן רכס כזה שמצד אחד רואים את שני האגמים האלה וכל הנוף הזה של מכתשים שנוצרו מהרי געש שקרסו ומצד שני רואים את האוקיינוס. דרך חזור השמש יצאה לה ואז פתאום האגמים מקבלים עוצמה וצבעים כאלה, פתאום זה הרבה יותר יפה.
באי יש לא מעט מפלים. בפארק הקטן Ribeira dos Caldeiros יש מפל נחמד שרואים מהכביש. מפל נוסף הוא Salto do Prego שנמצא בחוף הדרומי. אל המפל יוצאים במסלול מעגלי מהעיירה Faial de Terra. השבילים משולטים בצורה ממש טובה. תמיד כשיש פיצול, ברור לאן צריך ללכת.
עוד לפני הטיול קראתי שיש באי מטעי תה וחממה של אננסים, על הדרך לפונטה דלגדה, עצרתי במטעי התה היחידים באירופה. קראתי לפני הטיול שהמקום קצת מוזר. מה זה מוזר ? מוזר אומר שאתה מגיע למקום וזה הכי לא תיירותי, אתה פשוט נכנס ל"מפעל" עם מכונות ישנות ומסתובב לבד. אין דמי כניסה, אין הדרכה … סתם. נכנס וזהו. אחרי זה ירדתי למטעים עצמם והסתובבתי קצת, נחמד שהם ככה על האוקיינוס. היה נחמד לראות עוד מטעי תה, אחרי אלה שראיתי בסרי לנקה לפני כמה שנים.
אחד האגמים היפים באי הוא Lagoa do Fogo. הבעיה איתו היא מזג האוויר שבתקופות רבות בשנה גורם לכך שהתצפית אליו מכוסה בערפל. אחרי יום של נסיון כושל, ראיתי דרך האינטרנט שמזג האוויר באגם בהיר וטסתי אליו מיד אחרי ארוחת הבוקר. לאחר קצת צילומים בתצפית, מצאתי את השביל שמוביל ממש עד לאגם עצמו. כלומר ירדתי על צלע ההר עד למים ממש. היה נחמד לאללה למרות שידעתי שבסוף אני גם צריך לעלות באותה דרך. סך הכל זה לקח איזה שעה. בכביש שמטפס לתצפיות על האגם יש מקום שנקרא Caldeira Velha שיש שם מעיין חם ומפל נחמד.
הטיול באי סן מיגל הסתיים אחרי שבוע והשאיר טעם של עוד. יתכן ובעתיד עוד אחזור לטיול באיים נוספים מקבוצת האיים האזוריים.
את חוויית הטיול המלאה כולל מסלול מפורט תוכלו למצוא בבלוג שלי.
הכל התחיל מאיזה כתבה שקראתי על האיים האזוריים לפני לא הרבה זמן. מאז, היעד נכנס לי לתודעה וקראתי עוד ועוד כתבות וראיתי תמונות. בשלב כלשהו כבר החלטתי שאגיע לשם אבל אז עלתה השאלה לאיזה איים בדיוק, כי הרי יש 9. פה נכנס השלב של קריאה בפורומים והתייעצויות עם אנשים שכבר היו שם, ובסוף הגעתי למסקנה שסן מיגל, שהוא האי הגדול ביותר, הוא היעד הנכון לביקור ראשון באיים האזוריים ובשבוע לא כדאי לשלב עוד אי.
במאי נחתתי בפונטה דלגדה, סן מיגל, האיים האזוריים. זוהי קבוצה של איים באוקיינוס האטלנטי ששייכים לפורטוגל. מסתבר שהם ממוקמים במפגש של שלושה לוחות טקטוניים (האירו-אסייני, האפריקני והצפון אמריקאי), מה שיכול להסביר קצת את כל הפעילות הגעשית באי, כלומר היווצרות האי והנוף שיש היום – רב האגמים נמצאים במבנים של הרי געש שקרסו, יש פעילות תרמית בצורת מעיינות חמים וכו'.
אחד המסלולים היפים באי הוא Vista Do Rei שמאפשר תצפית לאגמים מרהיבים באזור Sete Cidades. נקודת המוצא היא גם תצפית מעולה על האגמים והמסלול הוא בקו ישר כך שיש צורך לחזור בדרך ממנה הגענו. מתחילים ללכת על מן רכס כזה שמצד אחד רואים את שני האגמים האלה וכל הנוף הזה של מכתשים שנוצרו מהרי געש שקרסו ומצד שני רואים את האוקיינוס. דרך חזור השמש יצאה לה ואז פתאום האגמים מקבלים עוצמה וצבעים כאלה, פתאום זה הרבה יותר יפה.
באי יש לא מעט מפלים. בפארק הקטן Ribeira dos Caldeiros יש מפל נחמד שרואים מהכביש. מפל נוסף הוא Salto do Prego שנמצא בחוף הדרומי. אל המפל יוצאים במסלול מעגלי מהעיירה Faial de Terra. השבילים משולטים בצורה ממש טובה. תמיד כשיש פיצול, ברור לאן צריך ללכת.
עוד לפני הטיול קראתי שיש באי מטעי תה וחממה של אננסים, על הדרך לפונטה דלגדה, עצרתי במטעי התה היחידים באירופה. קראתי לפני הטיול שהמקום קצת מוזר. מה זה מוזר ? מוזר אומר שאתה מגיע למקום וזה הכי לא תיירותי, אתה פשוט נכנס ל"מפעל" עם מכונות ישנות ומסתובב לבד. אין דמי כניסה, אין הדרכה … סתם. נכנס וזהו. אחרי זה ירדתי למטעים עצמם והסתובבתי קצת, נחמד שהם ככה על האוקיינוס. היה נחמד לראות עוד מטעי תה, אחרי אלה שראיתי בסרי לנקה לפני כמה שנים.
אחד האגמים היפים באי הוא Lagoa do Fogo. הבעיה איתו היא מזג האוויר שבתקופות רבות בשנה גורם לכך שהתצפית אליו מכוסה בערפל. אחרי יום של נסיון כושל, ראיתי דרך האינטרנט שמזג האוויר באגם בהיר וטסתי אליו מיד אחרי ארוחת הבוקר. לאחר קצת צילומים בתצפית, מצאתי את השביל שמוביל ממש עד לאגם עצמו. כלומר ירדתי על צלע ההר עד למים ממש. היה נחמד לאללה למרות שידעתי שבסוף אני גם צריך לעלות באותה דרך. סך הכל זה לקח איזה שעה. בכביש שמטפס לתצפיות על האגם יש מקום שנקרא Caldeira Velha שיש שם מעיין חם ומפל נחמד.
הטיול באי סן מיגל הסתיים אחרי שבוע והשאיר טעם של עוד. יתכן ובעתיד עוד אחזור לטיול באיים נוספים מקבוצת האיים האזוריים.
את חוויית הטיול המלאה כולל מסלול מפורט תוכלו למצוא בבלוג שלי.