בספטמבר 1998, במהלך החיפוש אחר אתרי צילום מתאימים בניו זילנד לטרילוגיית סרטי שר הטבעות, גילה פיטר ג'קסון את חוות אלכסנדר בסמוך לעיירה מטמטה (היה זה איזור לחלוטין לא מתוייר באותה תקופה). הנופים המרהיבים ושטחי המרעה העצומים שכנעו את פיטר ג'קסון כי זהו המיקום הדומה ביותר לתיאורו של הפלך (The Shire) כפי שתואר בספרו המפורסם של ג'. ר. ר. טולקין.
בסיום הצילומים של טרילוגיית שר הטבעות (בתחילת שנת 2,000) האתר פורק כמעט לחלוטיין ובמקום הבתים המרהיבים של ההוביטים, נותרו רק חורים שוממים באדמה. האתר אמנם נפתח למבקרים (וזכה לשם הוביטון) - חוות אלכסנדר מהווה מקום יפיפה בזכות עצמו, אולם במהלך הסיורים במקום נדרשו המבקרים לאמץ את דמיונם בכדי לנסות ולהבין כיצד נראתה ממלכת ההוביטים בזמן הצילומים.
בתחילת שנת 2011, נבנה האתר מחדש לצורך הצילום של צמד סרטי "ההוביט" החדשים (אמורים להגיע לאקרנים בדצמבר 2012 ודצמבר 2013). הצילומים הסתיימו בסוף 2011 והאתר נפתח מחדש למבקרים, אלא שהפעם הושאר המקום ממש כפי שהיה בסט הצילומים (כמתנה מפיטר ג'קסון לאלכסנדר). כל הבתים של ההוביטים עומדים במקומם ולמעט מספר הגבלות שהוטלו על המבקרים, ניתן לסייר באופן חופשי ברוב חלקי האתר. אנחנו ביקרנו בהוביטון תשעה שבועות אחרי סיום הצילומים ויכולים לאשר באופן חד-משמעי: הארץ התחתונה מעולם לא נראתה מוחשית יותר.
שטח צבאי סגור את חוות אלכסנדר לא ניתן לראות מהכביש. יש צורך לנסוע מספר קילומטרים בדרכי עפר עד שהמראה המרהיב נפרש לעיני המתבונן. במרכז השטח ממוקם אגם קטן ולצידו עץ אורן ענק ועתיק. בניית אתר הצילומים לטרילוגיית שר הטבעות החלה במרץ 1999 ונמשכה 9 חודשים. היא התנהלה תחת מעטה כבד של חשאיות, דרכי הגישה המובילים אל חוות אלכסנדר נחסמו על ידי הצבא והשטח כולו הוגדר כשטח צבאי סגור. משאיות צבאיות נכנסו ויצאו ללא הרף מהחווה תוך שהן מובילות את כל הציוד הדרוש לסט הצילומים. כמובן שסגירת השטח עוררה את קהל הסקרנים ושמועות רבות ומשונות החלו להתרוצץ לגבי הפעילות "הלא שגרתית" שמתבצעת במקום. הצילומים בחווה נמשכו 3 חודשים ובשיא הפעילות עבדו באתר 400 אנשים, לרבות הבמאי פיטר ג'קסון והשחקנים שגילמו את ההוביטים ואת גאנדולף.
יוצאים לטייל בארץ התחתונהלא ניתן לסייר בהוביטון באופן עצמאי ואת הסיור מובילים מדריכים מקומיים שמסבירים על ההיסטוריה של כל אחד מבתי ההוביטים ומוודאים שהמבקרים מסיירים רק במקומות המותרים להם ואינם לוקחים "מזכרות" קטנות מהמקום. רוב העובדים שמובילים את הסיורים עובדים במקום שנים רבות, אבל ניתן לחוש את ההתלהבות שלהם מהאתר שנבנה מחדש ונראה כעת כמו מקום שבאמת גרים בו הוביטים ואינו משאיר שום פרט לידי הדמיון.
אולי הדבר המרשים ביותר באתר הוא רמת הדיוק והירידה לפרטים בכל הקשור לעיצוב בתי ההוביטים ולסביבה הכוללת של הפלך. יש באתר למעלה מ- 50 בתים של הוביטים. ישנו חלק שהוקם לצורך צילומי הסרטים המקוריים אך לבסוף לא נעשה בו שימוש, ווקיימת גם "שכונה" חדשה שהוקמה לצורך צילומי "ההוביט" (הגישה אליהם אסורה במועד כתיבת שורות אלו). כל אחד מהבתים מעוצב בצורה שונה ובעל מראה יחודי. חלק מהבתים כולל דלתות גדולות במיוחד שמטרתן היתה להדגיש כי להוביטים גודל קטן למדי ביחס לזה של הבית ואילו לבתים אחרים נבנו דלתות קטנות במיוחד בכדי להמחיש עד כמה גדול גאנדולף ביחס להוביטים.
על צוות המדריכים ועל המבקרים באתר הוטלו מספר לא מבוטל של הגבלות, חלקן משעשעות למדי. המדריכים, למשל, לא רשאים להעביר את הסיורים כשהם לבושים בבגדים של הוביטים או של כל דמות אחרת משר הטבעות (ההגבלה אינה תופסת כמובן על קהל המבקרים וישנם סיפורים רבים על מעריצים להוטים שמגיעים מחופשים לדמות האהובה עליהם מהטרילוגיה). הגבלות נוספות כוללות את האיסור להכנס אל בתי ההוביטים (למעט בית אחד שאליו ניתן להכנס) ואת האיסור להציג פרטים "מרשיעים" שעלולים לחשוף פרטים כלשהם על הפתעות שצפויות בצמד סרטי "ההוביט". האיזור החדש שנבנה בפלך מעברו השני של האגם לטובת צילומי הסרטים החדשים, נמצא לחלוטין מחוץ לתחום והמדריכים עוצרים בגופם את המבקרים שמנסים לחמוק לאיזור מבלי שאיש ישים לב. הציפיה היא כי לאחר שצמד הסרטים יעלה לאקרנים, מרבית ההגבלות יוסרו וניתן יהיה לשוטט באתר באופן חופשי לחלוטין.
כל מה שרואים בסרט, נמצא בהוביטוןהעולם של ההוביטים כפי שהוא מוצג בסרטי שר הטבעות, הינו עשיר ומגוון עם גינות מרהיבות ואיזורי בילוי כפריים. מדהים לגלות שהעולם הזה קיים באמת ולא מדובר רק באפקטים קולנועיים. הגינות בהוביטון מרהיבות לא פחות מבתי ההוביטים ומהנוף הנשקף ממעלה ההר. למעשה, מדובר ביצירת אומנות של ממש שלקחו בה חלק מיטב האגרונומים של ניו זילנד. "התפאורה הכוללת" כפי שהגדירו אותה בהפקה, הייתה מלאכה מורכבת של גידול ותחזוקה. גידולי ירקות שבעזרת הורמונים צמחו למימדי ענק, מגוון של עצי פרי מעוררי תיאבון וחגיגה מרהיבה של צבעים וריחות אותה מספקים הפרחים שמעטרים את הגינות. חלק מהרווחים אגב (שמגיעים מהתשלום הגבוה יחסית שגובים מהמבקרים בכניסה) מיועד לשימור וטיפוח של גינות הפאר הללו.
לצד הבתים והגינות ניתן למצוא באתר ההוביטון גם מבנים ואיזורים נוספים שמשלימים את התמונה המופלאה של הפלך. גם באיזורים הללו ניתן למצוא דיוק יוצא דופן ברמת הירידה לפרטים ומאמץ להקנות למקום רמה גבוהה של אמינות. בפועל, חוויית הסיור בהוביטון חזקה ומשכנעת יותר מזו שמועברת דרך הצפייה בסרטי שר הטבעות. אחרי שתצאו מכאן סביר שתאמינו בכל לבכם כי ישנם הוביטים בעולם וכרגע חזרתם מביקור בעיירה שלהם.
ויש גם כבשים...המראות והחוויות מהסיור בין בתי ההוביטים מתעצמות ברגע שמרימים את הראש ומשקיפים על הגבעות הירוקות שנמתחות עד לקצה גבול האופק. חוות אלכסנדר נמצאת באחד מהאיזורים הירוקים ביותר בניו זילנד והיא מהווה בית לאלפי כבשים רועות בשטח העצום של החווה ומסתובבות בו באופן חופשי וללא מגבלות. אנקדוטה מעניינת היא שלמרות הכמות העצומה של הכבשים שנמצאות בשטח החווה, לצורך צילומי שר הטבעות הובאו למקום במיוחד כבשים אנגליות (שאינן גדלות באיזור זה בניו זילנד), כיוון שפיטר ג'קסון רצה לשווע לעיירת ההוביטים מראה של מקום אנגלי טיפוסי וכבי שכבר הבנתם, פיטר ג'קסון לא מחסיר אף פרט. בסיום הסיור בהוביטון, תוכלו לצפות בתהליך גזיזת הפרווה של אחת מהכבשים שגדלו בחווה ותוכלו להשתתף בהאכלתן.
יש הרבה מקומות יפים בניו זילנד, אבל ההוביטון הוא ללא ספק המקום הקסום שבהם. המסע אל הארץ התחתונה יקח אתכם אל עולם עשיר, מעוצב להפליא ובעיקר, משכנע לחלוטין. זהו המקום שבו הפנטזיה הופכת למציאות והביקור בו יצליח לעלות חיוך רחב גם על פניהם של אחרוני הספקנים.
מחיר כניסה: 66$ (ניו זילנדי) למבוגר, 33$ לילד. נכון למועד פרסום הכתבה.
במקום ישנו בית קפה / מסעדה בשם The Shire Cafe.