הגעה ועזיבה
טיסות: אם תגיעו בטיסה מישראל תעשו זאת דרך אירופה או ארה"ב. מכיוון שמדובר ביעד מעט פחות פופולרי, סביר שהטיסה תעצור באחת מבירות המדינות השכנות ומשם תמשיכו בטיסה פנימית למנגואה בירת ניקרגואה. ניתן להגיע גם בטיסה פנימית מכל אחת ממדינות מרכז אמריקה ומיעדים נוספים בדרום אמריקה (שוב, עם מספר עצירות בדרך).
שייט: למרות שקיימות בניקרגואה מספר ערי נמל, הן משמשות בעיקר את הדייגים המקומיים ואין תנועה ימית סדירה מניקרגואה למדינות אחרות באיזור.
תחבורה יבשתית: ניקרגואה גובלת עם קוסטה ריקה בדרום ועם הונדורס בצפון. ניתן לעבור בין המדינות בופן עצמאי ע"י הגעה לעיירת הגבול במדינה שבא נמצאים, חציית הגבול רגלית והמשך עם תחבורה מקומית מהעיירה שבצד השני. חברת Tica Bus מפעילה קווים סדירים בין כל מדינות מרכז אמריקה, וניתן לנסוע מטגוסיגלפה שבהונדורס לכל אחת מערי הבירה של המדינות באיזור ולהגיע עד למקסיקו.
תחבורה בתוך המדינה
תחבורה ציבורית: רוב האוטובוסים במדינה הם אוטובוסים ישנים שנתרמו למדינות האיזור בשנות ה- 70 ע"י ממשלת ארה"ב. הם אמנם מגיעים לרוב הנקודות במדינה והמחירים שלהם זולים מאוד, אבל הם לא נוחים (בלשון המעטה) ולעיתים אף צפופים למדי, בעיקר בנסיעות הארוכות. לחלק מהיעדים במדינה, ניתן לקחת שאטלים פרטיים של חברות תיירות מקומיות. הם אמנם יקרים יותר אבל תנאי הנסיעה נוחים משמעותית.
רכב שכור: השכרת רכב אפשרית בעיר הבירה מנגואה ובחלק מהערים הגדולות. זוהי אופציה לא פופולרית ורוב המטיילים מוותרים מראש על הרעיון. הדרכים במדינה גרועות וקשה מאוד להתמצא, בעיקר למי שאינו דובר ספרדית. ניתן לשקול לשכור רכב אם מגיעים לטיול באיזור עיר הבירה בלבד.
טיסות: שדות תעופה מקומיים קיימים במנגואה, בבלופילדס, באיי התירס ובמספר ערים נוספות. אם אתם מתכננים להגיע לאיי התירס, מומלץ שתבחרו מראש בדרך האויר כיוון שהגעה בדרך האחרת (בתחבורה יבשתית עד לבלופילדס ומשם בסירת דייגים) היא משימה שמוגדרת כמעט בלתי אפשרית ובכל מקרה תגזול מכם זמן ארוך במיוחד. הטיסות הפנימיות במדינה לא יקרות.
נסיעות בטרמפים: ברוב איזורי המדינה ניתן לתפוס טרמפים בקלות והמקומיים ישמחו לקחת אתכם. עם זאת, מומלץ לשים לב טוב עם מי עולים על הרכב ולהמנע לחלוטין בתפיסת טרמפים באיזורים נידחים ובמקומות שאין בהם הרבה מטיילים.