אטרקציות ופעילויות באיסטנבול |
 | אובליסק תאודוסיוס (Obelisk of Theodosius): אובליסק תיאודיסיוס או עמוד תאודוסיוס (בטורקית: Dikilitaş) הוא אובליסק מצרי אשר הוצב בהיפודרום קונסטנטינופול (הידוע כיום בשם At Meydanı או Sultanahmet Meydanı), באיסטנבול של ימינו, טורקיה, בידי הקיסר תאודוסיוס הראשון (בלטינית: Flavius Theodosius) בשנת 390 לספירה. |
 | איה סופיה (Hagia Sophia): איה סופיה (בטורקית: Ayasofya) היא בזיליקה אורתודוכסית פטריארכלית לשעבר, שהפכה מאוחר יותר למסגד, וכיום מוזיאון באיסטנבול, טורקיה. ממועד חנוכתה בשנת 360 ועד 1453, היא שמשה כקתדרלה אורתודוכסית מזרחית ומקום מושבה של הפטריארכיה של קונסטנטינופול, למעט בין השנים 1204 ו- 1261, כאשר היא הוסבה לקתדרלה קתולית תחת האימפריה הלטינית. המבנה היה למסגד מה- 29 במאי 1453 ועד 1931, כאשר הוא הפך לחילוני. הוא נפתח כמוזיאון ב- 1 בפברואר 1935.
איה סופיה, המפורסמת בעיקר בזכות הכיפה המסיבית שלה, נחשבת להתגלמותה של הארכיטקטורה הביזנטית, ואף נאמר כי היא "שינתה את פני ההיסטוריה של האדריכלות". היא נותרה הקתדרלה הגדולה בעולם במשך כמעט אלף שנים, עד שהושלמה בנייתה של קתדרלת סביליה בשנת 1520. המבנה הנוכחי נבנה במקור ככנסייה בין 532 ל- 537 בהוראות הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס, והיה לכנסייה השלישית של חוכמת הקודש ששכנה באתר, לאחר ששתי הקודמות הושמדו על ידי פורעים.
בשנת 1453, קונסטנטינופול נכבשה על ידי הטורקים העותומנים תחת סולטן מחמד השני, שלאחר מכן הורה להמיר את המבנה למסגד. במשך כמעט 500 שנים שימשה איה סופיה כמסגד הראשי של איסטנבול, וכמודל למסגדים עותומנים רבים אחרים כמו מסגד הסולטן אחמד (המסגד הכחול באיסטנבול). היא נותרה כמסגד עד 1931 כאשר נסגרה לציבור הרחב במשך ארבע שנים. האיה סופיה נפתחה מחדש בשנת 1935 כמוזיאון של הרפובליקה טורקית. |
 | ארמון דולמאבהצ'ה (Dolmabahce Palace): ארמון דולמאבהצ'ה (בטורקית: Dolmabahçe Sarayı) הינו ארמון הממוקם ברובע בשיקטאש באיסטנבול שבטורקיה, על הגדה האירופית של מצר הבוספורוס. הארמון שימש כמקום מגורי הסולטאנים ומרכז השלטון של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1856-1922, מלבד מרווח של 22 שנים (1887-1909) בהם עשו שימוש בארמון ילדיז.
בארמון שלושה חלקים עיקריים: ה־Mabeyn-i Hümâyûn או Selamlık שהינו האזור המיועד לסולטאן, Muayede Salonu שהוא אולם הטקסים, וההרמון - Harem-i Hümâyûn - שהוא אזור נשות הסולטאן. שטחו של הארמון מתפרש על פני כ־ 45,000 מ"ר, ובו 285 חדרים, 46 אולמות, 6 חדרי אמבטיה (חמאמים) ו־68 חדרי שירותים. המפורסם בחדרי הארמון הוא חדר מדרגות הבדולח, בו כל מעקי המדרגות והמנורות עשויים בדולח באקארה. |
 | ארמון טופקאפי (Topkapı Palace): ארמון טופקאפי (בטורקית: Topkapı Sarayı) הוא ארמון גדול באיסטנבול, טורקיה, שהיה מקום המגורים העיקרי של הסולטנים העותומנים במשך כ- 400 שנים (1465-1856) במהלך 624 שנות שלטונם. בנוסף למגורים מלכותיים, הארמון היה מיקומם של לאירועים ממלכתיים ואירוח מלכותי. כיום הוא מהווה אטרקציה תיירותית מרכזית ומכיל שרידי קודש חשובים לעולם המוסלמי, כולל הגלימה והחרב של מוחמד. ארמון טופקאפי הוא בין המונומנטים הכלולים בתוך "האזורים ההסטוריים של איסטנבול", שהפכו לאתר מורשת עולמי של אונסק"ו בשנת 1985, והוא מתואר בקריטריון הרביעי בתור "הדוגמא(ות) הטובה ביותר של אנסמבל של ארמונות [...] של התקופה העותומנית".
הבנייה החלה בשנת 1459, במצוות הסולטאן מהמט השני, כובש קונסטנטינופול הביזנטית. מתחם הארמון כולל ארבע חצרות עיקריות ומבניםרבים קטנים יותר. בעקבות סופה של האימפריה העותומנית בשנת 1921, ארמון טופקאפי הפך על ידי צו ממשלתי מה- 3 באפריל 1924, למוזיאון של העידן הקיסרי. למתחם הארמון מאות חדרים ולשכות, אך רק החשובים ביותר נגישים כיום לציבור. הארמון כולל דוגמאות רבות לאדריכלות עותמנית. הוא מכיל אוספים גדולים של פורצלן, גלימות, נשקים, מגינים, שריון, מיניאטורות עותומניות, כתבי יד וציורי קיר איסלמיים, כמו גם תצוגה של אוצרות ותכשיטים עותומנים. |
 | בוספורוס (Bosphorus): הבוספורוס, הידוע גם בשם מצר איסטנבול, הוא מצר היוצר את חלק מהגבול בין אירופה לאסיה. הבוספורוס, ים מרמרה, ומצר הדרדנלים מדרום-מערב, יוצרים יחדיו את המצרים הטורקיים. הבוספורוס, המצר הצר ביותר בעולם המשמש לניווט בינלאומי, מחבר את הים השחור עם ים מרמרה. לאורך הבוספורוס ניתן לראות מספר סביבות אשר לכל אחת אופי שונה, כמו גם ארמונות מהתקופה העותומנית המאוחרת, ופארקים יפהפים.
גבולות הבוספורוס מוגדרים כקו המחבר בין המגדלורים רומלי פנרי ואנדולו פנרי בצפון ובין אהירקאפי פנרי וקדיקוי אינסיבורנו פנרי בדרום. בין הגבולות, אורך המצר כ- 31 ק"מ, עם רוחב של 3,329 מטרים בכניסה הצפונית ו- 2,826 מטרים בכניסה הדרומית. חופי המצר מאוכלסים בצפיפות, שכן העיר איסטנבול (המונה אוכלוסייה של כ- 12 מיליון תושבים) שוכנת משתי גדותיו.
דרך זולה לסייר ולהכיר את הבוספורוס מוצעת על ידי המעבורות הציבוריות שחוצות אותו מ- Eminönü (רציף המעבורות ב- Boğaz İskelesi) בחצי האי ההסטורי של איסטנבול ל- Anadolu Kavağı ליד הים השחור. כמו כן ניתן לחוות את הבוספורוס על ידי עלייה על שייט רגיל באחת מהמעבורות הציבוריות ששטות בין הצד האירופי לצד האסיאתי, או לנסוע במעבורות בבעלות פרטית. יש גם סיורים תיירותיים הזמינים במקומות שונים לאורך החופים של הבוספורוס. המחירים משתנים בהתאם לסוג הנסיעה, וקחו בחשבון שלעתים משמיעים בה קצת מוסיקה פופולרית בווליום גבוה. |
 | בייאולו (Beyoglu): בייאולו הוא מחוז הממוקם בצד האירופי של איסטנבול, טורקיה, מנותק מהעיר העתיקה (חצי האי ההיסטורי של קונסטנטינופול) על ידי קרן הזהב. זהו המרכז הפעיל ביותר לאמנות, בידור וחיי לילה באיסטנבול. הרחוב הראשי נקרא שדרת איסטיקלאל (Istiklal Caddesi), העובר דרך השכונה מכיכר טקסים. זהו מדרחוב האורך כ- 1.6 ק"מ עם חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות, פאבים, בתי יין ומועדונים, כמו גם חנויות ספרים, תיאטראות, בתי קולנוע וגלריות לאמנות. חלק מאיסטיקלאל הוא בעל מאפיינים מטרופולינים מהמאה ה- 19, ובשדרה ניתם למצוא שורות של מבנים בסגנון הארט-נובו והניאו קלאסי. החשמלית הנוסטלגית שנעה על שדרת איסטיקלאל, בין כיכר טקסים והמנהרה (Tunel), הותקנה מחדש בתחילת שנות ה- 90, במטרה להחיות את האווירה ההיסטורית של האזור. |
 | גליפולי (Gallipoli): חצי האי גליפולי (הידוע גם בשם הפארק הלאומי ההסטורי גליפולי) ממוקם בצפון-מערב טורקיה, קרוב לאיסטנבול, בתראקיה הטורקית (או מזרח תראקיה), חלקה האירופי של טורקיה, עם הים האגאי במערב ומייצרי הדרדנלים במזרח. זהו האתר של שדות קרב נרחבים של מלחמת העולם הראשונה, ומצבות זיכרון על הגדה הצפונית של מייצרי הדרדנלים. זהו אתר הנצחה לבעלות הברית (האימפריה הבריטית וצרפת) ולכוחות הטורקיים שלחמו, מתו ונפצעו שם. מערכת גליפולי, הידועה גם כקרב הדרדנלים, היה גבתה מחיר יקר מאוד לשני הצדדים.
חצי האי גליפולי הוא אחד מהאתרים המקודשים ביותר לאומה הטורקית, עם מונומנטים רבים כמו אנדרטת הקדושים שהוקם לזיכרם ולכבודם של החיילים הטורקים שנהרגו בקרב הדרדנלים נגד כוחות בעלות הברית. הנצחון על בעלות הברית נחגג ב- 18 במרץ בכל שנה כנצחון צ'נקלה, עם אלפי טורקים הפוקדים אירועים בשדות הקרב וההנצחה.
האזור סביב אנזק קוב (Anzac Cove) הוא משמעותי במיוחד עבור אוסטרלים וניו זילנדים, שצבאותיהם קיבלו טבילה באש על הצוקים שם, וחרטו מוניטין צבאי משובח תחת מצוקה קיצונית ואובדן עצום של חיים. אסון צבאי זה סימן את תחילתן של האומות האוסטרליות והניו זילנדיות הנפרדות העצמאיות. הנחיתות והקרבות של 1915מונצחות על ידי האוסטרלים והניו זילנדים ביום אנזק, ה- 25 באפריל בכל שנה. ביום זה במיוחד, הופכת גליפולי למקום עלייה לרגל עבור רבים משם שרוצים לכבד את זכרם של אבותיהם. |
 | הארמון השקוע (Yerebatan Sarayı): בזיליקת בור המים (Yerebatan Sarayı - "הארמון השקוע") היא הגדולה ביותר מבין כמה מאות בורות מים עתיקים שנמצאו מתחת לעיר איסטנבול (קונסטנטינופול לשעבר) בטורקיה. בור המים, הממוקם 150 מטרים דרומית-מערבית לאיה סופיה בחצי האי ההיסטורי סראיבורנו, נבנה במאה ה- 6 בתקופת שלטונו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון.
בור זה בגודל קתדרלה, הוא תא תת-קרקעי עם שטח המתפרש על כ- 9,800 מטרים רבועים. התקרה נתמכת על ידי יער של 336 עמודי שיש גבוהים, מסודרים בשורות. חמישים ושתיים מדרגות אבן יורדות אל הכניסה לבור המים. בור המים מוקף בקיר לבנים שרופות ומצופה בטיח אטום למים. בור המים יכול לאחסן כ- 100,000 טונות של מים, למרות היותו כמעט ריק היום עם רק כמה מטרים של מים בקרקעית. |
 | הבזאר הגדול (The Grand Bazaar): הבזאר הגדול (בטורקית: Kapalıçarşı, כלומר "בזאר מקורה") הוא אחד מהשווקים המקורים הגדולים והוותיקים ביותר בעולם, עם 61 רחובות מקורים ומעל ל- 3,000 חנויות אשר מושכות בין 250,000 ל- 400,000 מבקרים ביום. זהו מתחם משגשג ואחד מסימני ההיכר הגדולים והחשובים של איסטנבול, ידוע בעיקר בשל חנויות התכשיטים, הקדרות, התבלינים והשטיחים שבו. הבזאר הגדול ממוקם למעשה בתוך העיר מוקפת החומה של איסטנבול, במחוז Fatih ובשכונה הנושאת את אותו השם ("Kapalıçarşı"). הוא משתרע בערך ממערב למזרח בין המסגדים באיזיט ונורואוסמנייה. |
 | ההיפודרום של קונסטנטינופול (Hippodrome of Constantinople): ההיפודרום של קונסטנטינופול (בטורקית: Sultanahmet Meydanı) הוא היפודרום אשר שימש כמרכז הספורט והתרבות של קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, ובאותה עת המרכז התרבותי הגדול באירופה. ההיפודרום שימש למירוצי מרכבות ומירוצי סוסים - שהיו ספורט נפוץ וחלק מתרבות הפנאי בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית. מן המבנה המקורי נשארו שרידים בודדים. שרידים אלו נמצאים כיום בכיכר סולטאן מחמט מידאני (בטורקית: Sultanahmet Meydani) היינו כיכר הסולטאן מהמט הראשון, באיסטנבול שבטורקיה. |
 | המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול (Istanbul Archaeology Museums): מוזיאוני הארכאולוגיה של איסטנבול (בטורקית: İstanbul Arkeoloji Müzeleri) היא קבוצה של שלושה מוזיאונים ארכאולוגיים הממוקמים במחוז אמינונו (Eminönü) באיסטנבול שבטורקיה, סמוך לפארק גולאנה (Gülhane) ולארמון טופקאפי. מוזיאוני הארכאולוגיה של איסטנבול מורכבים משלושת המוזיאונים הבאים: המוזיאון הארכאולוגי (בבניין הראשי), מוזיאון המזרח הקדום, ומוזיאון האמנות האיסלמית (ב- Tiled Kiosk). המוזיאונים משכנים למעלה ממיליון פריטים המייצגים כמעט את כל התקופות והתרבויות בהיסטוריה העולמית. |
 | המסגד הכחול (The Blue Mosque): מסגד סולטאן אהמט (בטורקית: Sultanahmet Camii) הוא מסגד היסטורי בעיר איסטנבול. המסגד נודע בשם "המסגד הכחול" בשל האריחים הכחולים המצפים את קירותיו הפנימיים. הוא נבנה בין השנים 1609 עד 1616 בפקודת הסולטאן אהמט הראשון. כמו במסגדים רבים נוספים, המבנה מכיל גם את קברו של המייסד, מדרסה והוספיס. כיום משמש המסגד כמקום תפילה פעיל, והוא סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה. |
 | השוק המצרי (Egyptian Spice Bazaar): בזאר התבלינים, ('Mısır Çarşısı' בטורקית או הבזאר המצרי) באיסטנבול, טורקיה הוא אחד מהשווקים הגדולים ביותר בעיר. השוק שוכן ב- Fatih, בשכונה Eminönü, והוא נחשב למתחם הקניות המקורה השני בגודלו אחרי הבזאר הגדול. בזאר התבלינים הוא מבנה בצורת "L", המכיל 88 חדרים מקומרים, שכמעט כולם מחולקים לקומה עליונה ותחתונה. בקצוות של שני האולמות, עומדים שערים מונומנטליים, עם תאים מעל לכל כיוון כניסה. הכניסה הראשית נמצאת בפינת הדרום-מערבית, מול מסגד יני (Yeni).
הניחוחות המשכרים של הזעפרן, הציפורן, הסוכר והתבלינים ממלאים את האוויר, וסלים מלאים בכל סוגי התבלינים, מוסיפים לשוק צבעים של זהב, כתום, צהוב וירוק, כמו גם המערך המדהים של הפירות היבשים והאגוזים. הצטיידו בדבש טורקי, משמשים מיובשים, פיסטוקים ואגוזי מלך, וזעפרן איכותי, והביאו חלק מהם הביתה כמתנות טעימות. |
 | כיכר טקסים (Taksim Square): כיכר טקסים (בטורקית: Taksim Meydanı), הממוקמת ברובע בייאואולו (Beyoğlu) בחלק האירופי של איסטנבול בטורקיה, היא כיכר מרכזית ומרכז תחבורתי המפורסמת בזכות מגוון המסעדות, החנויות והמלונות שבה. היא נחשבת ללב ליבה של איסטנבול המודרנית, עם התחנה המרכזית של רשת המטרו של איסטנבול. כיכר טקסים היא גם משכנה של אנדרטת הרפובליקה (בטורקית: Cumhuriyet Anıtı), מעשה ידיו של הפסל האיטלקי פייטרו קנוניקה (Pietro Canonica), הניצבת במרכזה מאז 1928. האנדרטה מנציחה את יום השנה החמישי להיווסדותה של הרפובליקה של טורקיה בשנת 1923, אחרי מלחמת העצמאות הטורקית.
טקסים היא מרכז תחבורה עיקרי ויעד פופולרי עבור תיירים ומקומיים כאחד. שדרת איסטיקלאל (Istiklal Caddesi), "שדרת העצמאות" בתרגום מטורקית, היא מדרחוב ארוך גדוש בחנויות המסתיים בכיכר זו, וחשמלית נוסטלגית יוצאת מהכיכר לאורך השדרה, ועוצרת בסמוך למנהרה (Tunel), שהיא תחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם (1875) אחרי תחנת הרכבת התחתית של לונדון (1863). סביב כיכר טקסים ניתן למצוא מספר רב של סוכנויות נסיעות, בתי מלון, מסעדות, פאבים, ורשתות מזון מהירות בינלאומיות כמו פיצה האט, מקדונלד 'ס, בורגר קינג וסאבווי. בכיכר שוכנים גם כמה מן המלונות המפוארים ביותר באיסטנבול, כולל אינטרקונטיננטל, ריץ קרלטון ומלון מרמרה.
כיכר טקסים היא גם אתר פופולרי לאירועים ציבוריים כמו מצעדים ותהלוכות, חגיגות השנה החדשה ולמפגשים חברתיים אחרים. מרכז התרבות אטאטורק (Atatürk Kültür Merkezi), מרכז תרבות רב-תכליתי ובית אופרה, גם כן ממוקם בכיכר טקסים. |
 | מגדל גלאטה (Galata Tower): מגדל גאלטה (בטורקית: Galata Kulesi), שנקרא בעבר Christea Turris ("המגדל של ישו" בלטינית) על ידי הגנואזים, הוא מגדל אבן מימי הביניים ברובע גלאטה / קראקוי (Karaköy) של איסטנבול שבטורקיה, צפונית לקרן הזהב. זהו אחד מהאתרים המרשימים ביותר בעיר; מבנה גבוה בצורת גליל, אחד מהבולטים בקו הרקיע של איסטנבול, המציע נוף יפהפה של העיר העתיקה וסביבותיה.
גובהו של המגדל בן תשע הקומות הוא 66.90 מטרים. הוא היה המבנה הגבוה ביותר בעיר כאשר הוא נבנה. יש בו מסעדה ובית קפה בקומות העליונות הפורשות בפני המבקרים את נופיהם המרהיבים של איסטנבול והבוספורוס. בנוסף ממוקם בקומות העליונות מועדון הלילה, המארח מופעים טורקיים. פועלות במגדל שתי מעליות שנושאות מבקרים מהקומה הנמוכה ביותר לקומות העליונות. |
 | מנזר מבלבי (Mevlevi Monastery): מסדר מבלבי הוא מסדר סופי שנוסד בקוניה (באימפריה העותומנית) על ידי חסידיו של ג'לאל אדין מוחמד בלחי-רומי, משורר פרסי מהמאה ה- 13, משפטן איסלמי, ותיאולוג. המסדר ידוע גם כדארווישים מסתחררים בשל מנהגם המפורסם של סחרורים כצורה של דחיקר (dhikr), זכרון האל. דרוויש הוא מונח מקובל להתחלת הנתיב הסופי; הסחרור הוא חלק מטקס הסאמה הרשמי והמשתתפים מוכרים כסמאזנס. בשנת 2005 הכריז אונסק"ו על "טקס הסאמה המבלבי" של טורקיה כבין יצירות המופת של המורשת האוראלית והמוחשית של האנושות.
כדי לחוות את טקס הסאמה סופי, מומלץ לבקר במנזר מבלבי אשר באיסטנבול. הטקס מחולק לארבעה חלקים כשכל אחד מהם משמעות משלו, עם מוסיקה מסורתית ומזמורי תהילה (הנאט וטקסים), תהלוכה מפוארת (Devr-i Veled), הסלאמים המסתובבים (ארבעת הסלאמים) ותפילה מסכמת (דקלום). |
 | מסגד סולימאניה (Suleymaniye Mosque): מסגד סולימאניה (בטורקית: Suleymaniye camii) הוא מסגד קיסרי עותומני הממוקם על הגבעה השלישית של איסטנבול, טורקיה. זהו המסגד הגדול ביותר בעיר, ואחד מהמחזות המפורסמים ביותר של איסטנבול. כמו במסגדים אימפריאליים אחרים באיסטנבול, מסגד סולימאניה תוכנן כקוליה (kulliye), מתחם עם מבנים סמוכים המשרתים צרכים דתיים ותרבותיים כאחד. המתחם המקורי הכיל את המסגד עצמו, בית חולים, בית ספר יסודי, בתי המרחץ ציבוריים (חמאם), פונדק דרכים, ארבעה בתי ספר קוראן, בית ספר מיוחד ללימוד החדית', מכללה רפואית, ומטבח ציבורי (imaret) שהגיש מזון לעניים. רבים מהמבנים הללו עדיין קיימים, וה- imaret לשעבר הוא כיום מסעדה מוכרת. מחוץ לחומות המסגד, מצפון, ממוקם קברו של האדריכל סינאן. |
 | קרן הזהב (Golden Horn): קרן הזהב (בטורקית: Haliç) היא לשון ים צרה באורך של כ- 8 ק"מ היוצאת ממצר הבוספורוס ומחלקת את חלקה האירופי של איסטנבול לשני חלקים. מצפון וממזרח לה משרע רובע בייאואולו (Beyoğlu) ומדרום וממערב לה רבעי אמינאני (Eminönü) ופתיה (Fatih) וכן העיר אייפ (Eyüp). קרן הזהב מהווה מעגן טבעי ומקיפה, יחד עם הבוספורוס וים מרמרה את חלקה העתיק של העיר איסטנבול, והופכת אותו לחצי אי. בקרן הזהב התרחשו אירועים הסטוריים סוערים רבים, והנופים הדרמטיים שלה היו לנושא באין ספור יצירות אמנות.
כיום משתרעים בנינים לכל אורכן של שתי גדותיה של קרן הזהב, אם כי בחלקים מחופיה ישנם גנים ופארקים. ארבעה גשרים חוצים את קרן הזהב ואילו גשר חמישי שעליו תחצה הרכבת התחתית של איסטנבול, נמצא בשלבי הקמה. אחד האתרים הידועים הנמצאים בסמוך לקרן הזהב הוא מסגד וקבר איוב אל-אנסרי (Eyüp El-Ansari'nin camii ve türbesi) בעיר אייפ (Eyüp), שהיה למקום קדוש ומוקד לעלייה לרגל. עוד נמצאת לידה העיר המיניאטורית "מיניאטירק" (Miniatürk). |
 | רחוב איסטיקלאל (Istiklal Street): רחוב איסטיקלאל או שדרת איסטיקלאל (בטורקית: Istiklal Caddesi) היא אחת מן השדרות המפורסמות ביותר באיסטנבול, טורקיה, המבקרים בה כמעט 3 מיליון בני אדם ביום במהלך סופי השבוע. הרחוב הינו מדרחוב אלגנטי, הממוקם ברובע ההסטורי ביוג'לו (Beyoğlu), באורך כשלושה קילומטרים, שבו שוכנים בוטיקים מעולים, חנויות מוסיקה, חנויות ספרים, גלריות לאמנות, בתי קולנוע, תיאטראות, ספריות, בתי קפה, פאבים, מועדוני לילה עם מוסיקה חיה, קונדיטוריות הסטוריות, חנויות שוקולד ומסעדות.
השדרה מוקפת במבנים מסוף העידן העותומני (בעיקר מהמאות ה- 19 ותחילת ה- 20), כמו גם בכמה מבנים בסגנון ארט-דקו משנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, ובמספר דוגמאות חדשות יותר של אדריכלות מודרנית. היא מתחילה משכונת גנואה הימי ביניימית סביב מגדל גלאטה ועד לכיכר טאקסים.
כיכר גלאטסראי (Galatasaray) ממוקמת בערך במרכז השדרה והיא ביתם של אחד ממוסדות החינוך הטובים ביותר שהוקמו בטורקיה בתקופת האימפריה העותומנית. ברובע ההסטורי קראקוי (Karaköy) או בשמו הנוסף גאלאטה, לכיוון הקצה הדרומי של השדרה, ניתן לראות תחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם, המכונה בדרך כלל בפשטות "Tunel" (המנהרה) שהתחילה לפעול בשנת 1875. שדרת איסטיקלאל היא גם אתר פופולרי לכל מיני מחאות, צעדות, תהלוכות והתכנסויות בעיר. |
|
|
|