פסטיבל אטי אטיהן

הפסטיבל נערך מידי שנה בחודש ינואר. הארוע מזכיר יותר קרנבל דרום אמריקאי מאשר פסטיבל בדרום מזרח אסיה. כל המשתתפים, בני השבטים והקבוצות, צובעים את גופם בשחור (לזכר בני בורניאו שהתאחדו איתם) ולובשים מסכות ותחפושות צבעוניות ומורכבות. המסכות ענקיות והכל עשוי מחומרים טבעיים. בכל קבוצה יש תזמורת כלי הקשה כולל כסילופונים ענקיים, ולעיתים יש גם כלי נשיפה. החלק השני של הקבוצה מורכב מרקדנים, החל מגיל שלוש ועד אין סוף.

הפסטיבל נמשך שבוע אולם לתיירים מומלץ להגיע לשלושת הימים האחרונים, ובעיקר ליומיים האחרונים. אנחנו הגענו לשלושה ימים. הגענו בטיסה ממנילה, ברחובות הסתובבו הרבה קבוצות, עדיין ללא תלבושות. כל העיירה מתזזת לקצב כלי ההקשה. המוסיקה חודרת לעצמות ואי אפשר שלא להתנועע בקצב. למחרת (יום לפני הסוף) הבוקר מתחיל במצעד העובר ברחובות העיירה ומגיע לקתדרלה. ממש טירוף חושים של צבע ומוסיקה. המצעד מתחיל מוקדם בבוקר וממשיך עד הצהריים. עשרות קבוצות משתתפות כשבכל קבוצה עשרות רקדנים ועשרות נגנים. לאחר התהלוכה הקבוצות ממשיכות להסתובב בעיירה וכולם מקפצים ורוקדים – עד מאוחר בלילה. בקתדרלה הכמרים עומדים בחצר, התושבים באים ואומרים איפה כואב להם, בעזרת הפסל הקדוש הכומר משפשף את המקום ומברך. וזה עוזר כמו בנתיבות.

לכל קבוצה יש את בובת הסנטו ניניו הקדוש שלה הלבוש בתלבושת הקבוצה. התושבים מוציאים מהבית את הסנטו ניניו שלהם ומציגים אותו לראווה וכנראה מצפים גם שיחדש את כוחותיו. היום האחרון הוא החשוב ביותר. ב-06:30 מוציאים את הסנטו ניניו המקורי מהקתדרלה לכיכר ע"מ שיברך את ההמונים הנאספים בכיכר. הקבוצות נמצאות בהרכב מלא ובתלבושות. נערך טקס דתי ובסיומו הכומר צועק VIVA SANTO NINO והקהל עונה VIVA תוך כדי הנפת ידיים למעלה. מייד התזמורות מתחילות להקיש בתופים וכלי ההקשה האחרים והקבוצות מתחילות לצעוד. הכל נראה כבלגן גדול. עשרות קבוצות צבעוניות מתחילות לצעוד. אבל לאט לאט רואים שיש סדר בבלאגן. כל קבוצה יודעת בדיוק מתי היא צועדת, אחרי מי ובאיזה קצב. ואז כל המשתתפים יוצאים מהכיכר ומתחילים לנוע בעיר במצעד אינסופי המסתיים בלילה.בלילות נערכים מופעי  רוק (בתשלום קטן) וזיקוקים.

לינה – חובה להזמין מראש אחרת אין מקומות. מחירי הלינה בשבוע זה קופצים פי 4-5 מהמחיר הרגיל.

אוכל ושתיה – זול.